<h1>סמ"ג לאוין סימן קמ"ח</h1>
<h2>דף סה.</h2>
מסקינן בפרק אחרון דעבודה זרה (ע"ה א') לעניין יין נסך, כלי הגת שדרך בהן הנכרי הדפים והעדשין והלולבין מדיחן העקלין של נצרין, פירש בערוך (ערך נצר) שוטים כמו (ישעי' י"א א') ונצר משרשיו יפרה, ופירוש עדשים גלגל כעדשה של טיט ומכבידו על הדפין של ענבים, אבל גת עצמה צריכה ניגוב כן פר"ת (נדה ס"ה א' תד"ה הדפין), אבל לפי התוספתא (ע"ז פ"ט ה"ג) שגורס מנגבן יכול להיות כפרש"י (ע"ז שם ד"ה והעדשים) שפירש עדשים גת עצמו. ושל בצבוץ פירוש (רש"י) קנבוס, מנגבן, של שיפה ושל גמי מיישנן שנים עשר חדש רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זתים או מניחן תחת (ה)צנור שמימיו מקלחין או במעיין שמימיו רודפין שתים עשרה שעות ואחר כך יותרו (ע"פ רמב"ם מאכ"א פי"א הל' כ"ד). שק שמשמרין בו יין של צמר מנגבה [ו]של שער מדיחה של שש מיישנה שנים עשר חדש ואם יש בו קשרים מתירו וכן הסלים והכפיפות שדורכין בהם אם היו תפורין בחבלים מנגבן ואם תפורין בפשתן מיישנם שנים עשר חדש ואם יש בהן קשרים מתירן כדמסיק בפרק בתרא דעבודה זרה (שם).
